האנשה
יוצא לי לא מעט לשוחח עם בעלי כלבים ולראות איך מתוך מקום אוהב ואכפתי כלפי הכלב, בעלי כלבים מבזבזים הרבה אנרגיה ולפעמים גם עושים טעויות בגידול הכלב שלהם.
רוב הכלבים ממש לא זקוקים לתספורת או למקלחות קבועות – הם כן זקוקים לסירוק קבוע אבל לא יותר מידי, יש כלבים שאם נספר אותם אנחנו נפגע בהם ואפילו נסכן את חייהם
כלבים ממש לא צריכים להחלפה קבוע של האוכל, פעולה כזאת דווקא עלולה ליצור בעיות בריאותיות אצל הכלב כי ההתרגלות לאוכל חדש לוקחת זמן ועלולה בקלות ליצור אצל הכלב בעיות בקיבה.
אפשר לראות בעלי כלבים שקונים לכלב שלהם צעצועים שהצעצועים מפתחים אצל הכלב בעיות התנהגות, כל מיני בובות בצורה של חיות שהכלב יכול לקרוע אותם, אתם באמת חושבים שהכלב ידע להבחין בין הבובה של הילדה לבין הבובה שלו?
ברור לי לגמרי שאלו הם טעויות שבעלי כלבים עושים מתוך מקום אוהב ואכפתי כלפי הכלב, ולכן זה חשוב לתת לבעלי הכלבים הדרכה איך באמת לתת לכלב מה שהוא באמת רוצה וצריך ומה יועל לכלב ולא יזיק לו.
כמו שאנחנו לא רוצים שיתייחסו אלינו כמו לכלבים,
כך גם כלבים לא רוצים שהתייחסו אליהם כמו לבני אדם.
גלה את המאניש
בעלי כלבים שמאפשרים לכלב שלהם לעשות פחות או יותר מה שהוא רוצה, נותנים לו אוכל של בית, לא מציבים גבולות, נותנים לכלב לאכול אוכל של בית מאפשרים לו לישון איתם במיטה או בסלון…
יכולים לצפות לכלב עם בעיות משמעת, תלותיות, חרדת נטישה, רכושניות.
מהי האנשה בהקשר לכלבים?
כשבעלי כלבים מתנהגים אל הכלב, כאילו שהיה בן-אדם.
אוקי, אז מה הבעיה?
יש שתי בעיות עיקריות, כשבני אדם משליכים תכונות, צרכים או התנהגויות אנושיות לכלב.
1)הם לא מצליחים להבין את הכלב.
2)הכלב נפגע מההתנהגות של הבעלים.
דוגמאות לתכונות/התנהגויות שאין לכלבים
אסטטיקה, ניקיון, קנאה, געגוע, אגו, אשמה, צער, חרטא, עקשנות, לעשות דווקא, נקמנות, הומור, ביישנות, שיפוטיות, רגשות אשמה
אלה הן
תכונות / רגשות / התנהגויות שאין לכלבים.
בעלי כלבים שמאפשרים לכלב לישון איתם במיטה, לאכול את האוכל של הבית, לטייל איפה שהם רוצים, נותנים לכלב המון אהבה, חיבוקים נשיקות לא מציבים גבולות, וכ'ו.
כלבים לבעלים שמתנהגים בצורה כזאת, יכולים בקלות לפתח בעיות התנהגות כגון, חוסר משמעת, רכושניות, בעיה של חרדת נטישה, חוסר משמעת, תוקפנות, והסיבה לכך היא שאין גורם סמכותי שמציב גבולות.
כלבים אלה, סובלים מבעיות נפשיות רבות, פחד וחרדה תמידית, ונמצאים רוב הזמן במצב הישרדותי.
דוגמא לסיטואציה שבה הבעלים מפרש לא נכון את ההתנהגות ויוצר בעיה אמיתית:
נניח שמישהו מתקרב לכלב ומנסה ללטף אותו.
הכלב מגיב לאדם הזר, על ידי חשיפת שיניים וגרגור.
הבעלים מפרש את ההתנהגות של הכלב, כהתנהגות אגרסיבית, וכועס על הכלב ומושך לו ברצועה ואומר לו אסור!!!.
הכלב מפסיק את חשיפת השיניים ואת הגרגור ונראה רגוע.
האיש מתקרב לכלב ומלטף אותו, ומיד הכלב נושך את האיש.
חשוב להבין שחשיפת שיניים וגרגור, הם חלק רגיל במערכת התקשורת של הכלב. במקרה הזה, הכלב פשוט הרגיש מאוים מהאיש, ופחד ממנו, מכאן נבעו חשיפת השיניים והגרגור, הם היו הדרך של הכלב להרחיק את האיש הזר.
תגובת הבעלים לסיטואציה, לא איפשרה לכלב להרחיק את האיש והכניסה את הכלב למצב לחוץ הרבה יותר, כי עכשיו גם הבעלים מוצג כאיום, ולכן כשלא הייתה לכלב אפשרות להרחיק את האיש, והאיש המשיך להתקרב ונגע בכלב, הכלב דילג על כל סימני האזהרה ותקף את האיש הזר.
טיפול נכון במקרה כזה, יהיה לבקש מהאדם הזר להתרחק, ולאפשר לכלב להחליט בעצמו, מתי הוא מרגיש בנוח להתקרב ולנסות להכיר, ואם הכלב ירגיש בנוח מול אותו אדם, אז אפשר יהיה ללטף.
זוהי דוגמא אחת מיני רבות שבה הבעלים עושה האנשה, ולכן אינו מגיב לסיטואציה בצורה נכונה.
בשורה התחתונה:
כמו שאנחנו לא רוצים שהתייחסו אלינו כאל כלבים גם כלבים לא רוצים שהתייחסו אליהם כאל בני-אדם
הדרכת בעלי כלבים
מאמרים נוספים
